קול - יבוא וסחר עצים 1994 בע"מ נ' מימון

החלטה

החלטתו של רשם ההוצאה לפועל מיום 06/05/2013, ציינה, כי ההתנגדות הוגשה באיחור, עמה גם בקשה להארכת מועד וכי, המועד האחרון להגשת ההתנגדות, בלא להיזקק לארכה, חל ב- 23/4/13.

בקשת המבקש (16 עמודים) נסמכת בתצהירו, עתיר מלל ועניינים רבים ושונים. לאחר שבררתי המוץ מן התבן, נמצאו אלה ההצהרות בזיקה לסעד המבוקש:

"העובדה כי בקשה זו מוגשת באיחור הנה תולדה של חוסר ידיעתו של המבקש בדבר ההליך המשפטי אשר נפתח כנגדו, וזאת בשילוב עם העובדה כי מששמע לראשונה על עצם הדרישה הכספית של התובעת ומשפנה והעלה טיעוניו בפני ב"כ, סבר לתומו כי בזה באה הפרשה לסיומה..."

"המבקש לא העלה על דעתו כי הוא עלול להיתבע בגין עסקה אשר מילא את חלקו בה בצורה מושלמת, ואף לא העלה בדמיונו כי יתבקש לשלם פעמיים בעבור סחורה אשר סופקה לו ואשר כבר שילם עליה את התמורה באופן מלא, במסגרת עסקת החליפין."

תשובת המשיבה מציינת, כי המבקש מודה כי הגיש בקשתו באיחור, כי אין עימו כל טעם מכוחו יוארך המועד להגשת ההתנגדות, ואין בבקשה כל מועד שייך לנושא הבקשה.

מענה המבקש, ממוקד בעניינים בלתי שייכים לארכה המבוקשת, כגון טענה לאי המצאה של מכתב התראה טרם הגשת התובענה לביצוע וזכות הגישה לערכאות גם.

על הטוען להארכת מועד, רובץ נטל השכנוע כי נתקיימו בבקשתו הטעמים הדרושים למתן הארכה. מעת שנמנע המבקש מלנקוב במועד שייך כלשהו, לא עלה ביודו להרים הנטל להראות כי יש עימו טעם מכוחו יוארך המועד.

באשר לסיכויי ההגנה של המבקש, אפשר וקיימים הם, אך אין די בטענה כללית על תשלום ב"עיסקת חליפין" נטולת פרטים מוחשיים כלשהם.

על כן, אין לי אלא לקבוע, כי בקשת המבקש להארכת מועד דינה להידחות, וכך אכן אחליט.

המבקש ישא בהוצאות המשיבה לשכ"ט עו"ד, בסך 1,000.00₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

המשיבה רשאית לפעול לאכיפת החיוב המגולם בתיק ההוצל"פ שבכותרת.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ג, 23 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: